Search  
Monday, December 09, 2019 ..:: עורך דין פלילי » מאמרים » תכנון ובניה, הפקעות, התנגדות - מאמרים ::..   Login

פורטל עורך דין ועוד Lawdinet נועד לאפשר לך, הלקוח, לבחור עורך דין המתאים לך ביותר, על בסיס פרופיל מקצועי מפורט, הכולל תמונה, תחומי התמחות וישובי פעילות !
הפורטל משמש כבמה לפרסום עורכי דין פליליים, אינו ממליץ על עורך דין כזה או אחר, כאשר האחריות המלאה והבלעדית על נכונות ו/או דיוק המידע המפורסם בפורטל
לרבות פרטי עורכי הדין, כל מידע המפורסם מטעמם וזכויות היוצרים בגין תמונות / תיאורים ומאמרים המפורסמים מטעמם, היא של עורכי הדין ושלהם בלבד. עורכי הדין
והם בלבד נושאים באחריות לשירותים המוצעים וניתנים על ידם ולפורטל אין כל אחריות בגינם. פניה לעורך דין תועבר לעורך דין מתאים אחד או יותר.
למידע נוסף יש לעיין בתנאי השימוש.

אתרי משפט:
עורך דין תעבורה, תאונת עבודה, עורך דין משפחה יעקב בלס, משרד חקירות, Sitemap

 מאמרים בתכנון ובניה Minimize

Current Articles | Categories | Search | Syndication

סקירת פסקי דין בענין תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה  

                                                                                                                                       מאת: עורך דין עדי ברוך

 פסק הדין בבית המשפט העליון בתיק עעמ 2775/01 שרגא ויטנר נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים", בסעיף 31 שבו נקבע:

 

"לסיכום, ככלל מקרקעין ייחשבו כמקרקעין הגובלים בתחומה של תוכנית לצורך תביעת פיצויים לפי סעיף 197, באשר המקרקעין משיקים פיזית ל"קו הכחול" של התכנית כפי שסומנה על גבי תשריט התכנית. יחד עם זאת, כאשר ההשקה בין התכנית למקרקעין מופרעת על ידי שטח פתוח צר או על ידי כביש שכונתי צר, לא יהא בכך כדי לשלול את מעמדם של המקרקעין כ"מקרקעין גובלים" בתכנית. "תחום התכנית" הוא המקום בו מסומן "הקו הכחול" על גבי תשריט התכנית ואין לקבוע גבולות אחרים לתכנית לצורך תביעת פיצויים על פי סעיף 197."

 

כמו כן ראו בענין פסק דין ויטנר מאמר נפרד.

קיראו עוד
מהו "בנין" האמור בסעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965  

מאת: עו"ד עדי ברוך


על פי סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 :

 

"עבודות טעונות היתר:

 

לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

 

(1)       התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה.

(2)       הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה: בפיסקה זו-

שינוי פנימי – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור:

"דירה" – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר:

(3)       כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית

קיראו עוד
עמדות בפסיקות בעניין שימוש חורג  
בע"א 6365/00 אברהם בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון פד"י נו (4) 38 בעמ' 44, :

 

"התכלית העומדת ביסוד התקנה היא זירוז ההליכים בעתירות מינהליות במטרה להגיע להכרעה מהירה במחלוקת שנפלה בין הפרט לרשות המינהלית. תכלית עיקרית נוספת היא הרצון לעגן בתקנה את עקרונות השיהוי השאובים מהילכותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק. כידוע, אחד הכללים להפעלתו של שיקול-הדעת השיפוטי בעתירות מינהליות הוא זה שעניינו שיהוי בהגשת העתירה. על-פי כלל זה, רשאי בית-המשפט לדחות עתירה על הסף בשל איחור בהגשתה מקום שנוכח לדעת כי האיחור היה כרוך בפגיעה באינטרסים של אחרים. עיקרון זה הוחל על בתי-משפט לעניינים מינהליים מכוח סעיף 8 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000, ודוק, העיקרון המונח ביסוד התקנה הוא עיקרון של שיהוי ולא של התיישנות. לא חלוף הזמן כשלעצמו הוא המכריע, אלא העובדה שעניין זה גרם לשינוי נסיבות ולפגיעה באינטרסים הראויים להגנה, הן של הציבור בכללותו, הן של הרשות המינהלית והן של צדדים אחרים. זאת ועוד, מלשון התקנה עולה כי בנסיבות מסוימות יהיה בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי לדחות עתירה שחל שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך המועד שנקבע בתקנות או בהחלטת בית-המשפט (ראה גם תקנה 4 לתקנות החדשות). אמנם, בתקנה נקבע מועד אולטימטיבי להגשת העתירה המינהלית, עם זאת נמסרה לבית-המשפט הסמכות להאריך מועד זה אם הראה בעל-דין סיבה סבירה, להבדיל מטעם מיוחד, לעשות כן (ראה תקנה 19(ב) לתקנות). הנה כי כן, לאור מהות התקנה ותכליתה מתבקשת המסקנה כי היא לא באה להצר את מרחב שיקול-הדעת השיפוטי בסוגיית השיהוי, אלא לתת לבוש חקיקתי לכללי השיהוי הנהוגים מימים ימימה בבית-המשפט הגבוה לצדק".

 

קיראו עוד
היחס בין דיני רישוי עסקים לבין דיני התכנון והבניה  

מאת: עו"ד עדי ברוך

סעיף1(א)(6) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 מעגן את את הזיקה בין דיני רישוי העסקים לבין דיני התכנון והבניה וקובע כדלקמן:

 

1. צווים בדבר עסקים טעוני רישוי:

(א)       שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלו או מקצתן:

...

(6)               קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות

 

דוגמא לפסק דין שעוסק בזיקה בין דיני רישוי עסקים לבין דיני התכנון והבניה:

 

פס"ד עע"מ 8481/04 חברת חלקה 172 בגוש 6355 בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה פתח תקוה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים בפני כב' השופטת ד' בייניש, כב' השופטת א' פרוקצ'יה, כב' השופט ס' ג'ובראן מיום 9.3.2006 (להלן: פס"ד חברת חלקה 172")

קיראו עוד
ניתוח פסק הדין בענין שרגא ויטנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים"-עעמ 2774/01  

 מאת: עו"ד עדי ברוך

פסק דין ויטנר הנ"ל הארוך והמנומק של כב' השופטת דורית בייניש מיום 4.9.2005 (בהסכמת כב' השופטת א' פרוקצ'ה וכב' השופט א' גרוניס) התווה בין השאר את המבחן לשאלה מתי ייחשבו מקרקעין כמקרקעין הגובלים בתחומה של תכנית פוגעת והוא אינו חופף למבחנים השונים שאימצו בתי המשפט עד לפס"ד זה.

 

קיראו עוד
Previous Page | Next Page
      
 תכנון ובניה-אינדקס מאמרים Minimize
    
עורך דין ועוד- סימן מסחר רשום- Copyright 2006 by Iris Almog   Terms Of Use  Privacy Statement